יום רביעי, נובמבר 25

"למעוך באצבע"?

ב"ה

פרשת תולדות

בפרשה מסופר אודות הברית של יצחק, שהייתה ברית המילה הראשונה, שנכרתה בין יהודי בן שמונה ימים לה'. היה זה אירוע גדול בכמות וגם ברמת האנשים. בין שאר האחמי"ם השתתף הענק, עוג מלך הבשן. הוא ניצל את ההזדמנות כדי ללגלג על הרך הנולד ואביו: "יכול אני למעוך באצבע אחת את בנו יחידו של אברהם".
אמר הקב"ה: "חייך, שתראה אלף אלפים וריבי רבבות יוצאים מבני בניו וסופך ליפול בידיהם".

העימות זה מייצג עימות אינסופי יהודי מול ה'עולם'.
הוא פורץ דווקא ביום קריטי בחייו של היהודי- ביום בו נוצרת התקשרות אינסופית עם אלוקים. דווקא אז מתייצב 'העולם הגדול' מול היהודי ומאיים: "יכולני למעוך אותך באצבע אחת".
אברהם מכונה "אברהם העברי". "העברי"- כי כל העולם האלילי ניצב בעבר אחד, ורק הוא בודד ניצב מולם באמונה חד משמעית בא-ל אחד. אבל הוא לא נרתע. הוא מפיץ בעולם את ההכרה, שאלוקים הוא "א-ל עולם". שימו לב, לא 'א-ל העולם' כלומר שיש מציאות של עולם - ויש מציאות של אלוקים, שהוא מלך " גדול" עליו. אלא "א-ל עולם", שאלוקים והעולם הם דבר אחד. מציאות העולם היא רק ביטוי של הכוח האלוקי: "אין עוד מלבדו!".

מול האמונה השונה והנחרצת הזו מתייצב עוג ואומר "יכולני למעוך...", בלשון בריון של היום זה אולי משהו כמו "למה מי אתה בכלל"...
אבל אברהם לא נרתע מעוצמת העולם האלילי. הוא מקבל מיידית הבטחה אלוקית, ש"אלף אלפים ורבי רבבות יוצאים מבני בניו", ששרשרת אינסופית של יהודים ימשיכו בדרכו...

הסיטואציה המפחידה הזו של תינוק, שזה עתה נולד מול ענק מאיים, מוכרת גם לנו.
מול העם היהודי עמד ועומד תמיד ה'עולם', שהרע גובר בו, ומאיים באיום פיזי (טרור אסלמי או האיום האיראני אל-קעידה או איך קוראים להם, לארגון החדש, שמאיים עלינו כאן בהודו...) או רוחני. אנו יכולים לחוש חסרי אונים כתינוק.
אבל האמונה היהודית שרדה ונצחה!
"מעשה אבות סימן לבנים" אומרים חז"לינו. בחסידות מוסבר, שמעשי האבות הם נתינת כוח עבורנו לא להתרשם מהעולם, ללכת נחושים באמונה, כי סופו של ה"עולם" 'ליפול' מול האמונה הזו!


--
להתראות בבית המקדש
מוטי וליבי גרומך
כעת בפונה, בדרך להאמפי - הודו
- -- -- -- -- -- -- -- -- -- -- -- -- -- -- -- -- -- -- -
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
מה עשית היום לזירוז התגלותו של הרבי שליט"א מלובאוויץ' ??!!

אין תגובות:

פרסום תגובה